פרוש השם טרסה הוא "שטח מוכשר במדרון הר לעיבוד חקלאי ומניעת סחף".
רוב האנשים קוראים לטרסות מסלעות על אף שמסלעה בנויה מסלעים גדולים, ואילו טרסה בנוי עפ"י רוב מאבן מקומית שנאספה ידנית.
טרסות רבות נבנו כבר לפני אלפי שנים כדי ליצור שטחים לעיבוד חקלאי גם במקומות קשים לעיבוד. הטרסות בנויות בד"כ עפ"י קווי הגובה ובכך מאפשרות הגדלת השטח המעובד וכן מניעת סחף מים וקרקע.
לא פעם אני נשאל בעת הקמת גינה מה לעשות עם השיפועים הקיימים בגינה? אחד הפתרונות הוא בניית טרסה או מסלעה. עם השימוש הגובר בכלים מכאניים גדולים, הלך וגדל השימוש בסלעים גדולים המאפשרים בניית קירות גבוהים יותר ויצירת משטחים רחבים לגינון.
אחד השיקולים החשובים שאותם צריך לקחת בחשבון בבניית מסלעה הוא מה גובהה ומה מסת האדמה שנמצאת בגב המסלעה. ככל שנשתמש באבנים גדולות יותר כך המסלעה תהיה גסה יותר. יש להתאים את גודל האבן לגובה המסלעה.
בטרסות האבנים מונחות בד"כ אבן על אבן כמו בלוקים כך שתמיד האבן העליונה קושרת את אלו שמתחתיה. במסלעות לעומת זאת אפשרויות העיצוב והסגנונות מאפשרים יותר משחק עם האבנים. גודלם של הסלעים מאפשר להניחם במרווחים שונים בין שורות האבן כך שמאוחר יותר ניתן יהיה לשתול צמחים גם לאורך שורות הסלעים. התאמת סוג האבן לסביבה המקומית תהווה חלק מיצירת ההרמוניה בגן.
תהליך תכנון ובניית המסלעות רצוי שיתבצע בשלבי הבנייה המוקדמים ובטרם יוצרים משטחי ריצוף ומדרכות. עבודה מאוחרת יותר אפשרית, אך עלולה לעלות הרבה יותר כסף.
נתון נוסף שיש להתחשב בו הוא האם שיפוע המסלעה הוא לכיוון שאותו רואים מהבית (ואז המסלעה מהווה חלק מהגן) או שהמסלעה נראית רק מחוץ לגינה.
בחירת הצמחים גם היא חשובה: בבחירת צמחיה נמוכה וזוחלת נגלה עד מהרה שהמסלעה היפה שבנינו תתכסה ולא תראה. לחילופין קיימת אפשרות לשתול צמחים בגבהים שונים ובמרווחים כאלה שלא נסתיר את המסלעה. בטרסה – עפ"י רוב – השתילה תתבצע בשוליים ע"י צמחיה גולשת או ע"י צמחים שיהוו גדר המונעת מהגעה של ילדים לקצה.
מכיוון שהאדמה במסלעה מחלחלת יותר מאשר בשאר הגינה יש להקצות ברז מיוחד במחשב ההשקיה רק לאזור זה. ההשקיה צריכה להיות לפרקי זמן קצרים ובתדירות גבוהה יחסית לשאר הגינה.
לסיכום, מסלעה או טרסה יכולים לשנות את אופי וצורת הגן. על ידי שימוש מושכל בסלעים וטרסות ניתן לנצל טוב את השטח הקיים ולהגדיל את מרחבי השתילה והגינה.
מאמר זה נכתב על ידי מושיקו אריה ופורסם בעיתון חיים בעמק, אפריל 2016
